אני אריאל, בן 14, גר במשפחה חילונית-מסורתית. אנחנו עושים קידוש בערבי שישי, חוגגים את החגים, לא שומרים שבת ולא מתפללים באופן קבוע.
אני, בניגוד לשאר בני משפחתי, החלטתי להניח תפילין ולהשתתף בשיעורי תורה.
ההתחלה וההרגשות הראשוניות
התחלתי להניח תפילין לאחר שעליתי לתורה. אבא שלי קנה לי תפילין וסידור, הסביר לי את המשמעות של המנהג ואת חשיבותו. בפעם הראשונה שהנחתי תפילין, הרגשתי תחושת התרגשות ויראת כבוד.
זה היה טקס מיוחד בשבילי. הידוק הרצועות סביב היד והנחת הקופסה הקטנה על הראש גרמו לי להרגיש כאילו אני מקיים מסורת עתיקה ומשמעותית.
בהתחלה בפעם הראשונה לקח לי כחצי עשה להניח תפילין ולאחר כמה זמן של תרגול זה היה בין 7-10 דק.
התגובות מהסביבה
ההחלטה שלי להניח תפילין התקבלה בפשטות בבית. ההורים שלי תמכו בי, אפילו אבא שלי שהיה קטן למד בישיבה והיה דתי.
חברים מבית הספר שלי גם הניחו תפילין והיינו מדברים על זה בבית ספר לפעמים.
המשפחה המורחבת שלי מצד אבא דתיים לגמרי כך שהם עזרו לי וגם תמכו בי.
ותמיד שאני הולך לסבתא שלי היא שמה לי כיפה על הראש ואוהבת שאני קורא בתורה.
הליכה לשיעורי תורה
ההליכה לשיעורי תורה הייתה דבר ממש כיף וחשוב לי. בהתחלה הייתי חושש ומתבייש.
הרב לשיעורי תורה קיבל את כולם שם, גם אם הוא לא מאמין באלוהים, ואפילו סתם בא לשמוע.
היה מקשיב לכולם לכל מה שהיה לנו להגיד ולשאול, אם זה מי זה בכלל אלוהים וגם אם היה מישהו שלא האמין באלוהים והתווכח עם הרב על משהו, הרב דיבר אליו בכבוד כיבד אותו ואת הדעה והאמונה שלו.
כל שיעור היה ממש כיף והייתי לוקח משם דברים חשובים בסוף כל יום.
ההשפעה על החברים והקהילה
בנוסף להשפעה על המשפחה שלי, ההנחת ההליכה לשיעורי תורה השפיעו גם על החברים והקהילה שבה אני חי. בהתחלה, חלק מהחברים שלי לא הבינו את הבחירה שלי.
עם הזמן, הם התחילו לראות את ההתמדה שלי. חברים מסוימים הצטרפו אליי לשיעורי תורה מתוך סקרנות, ואחרים הצטרפו בגלל שרצו גם להיצטרף לפני השיעורי תורה אנחנו כל החברים נפגשים ואז הולכים לשיעור תורה,מדברים נהנים גם הרב מזמין ונותן לנו כיבוד לאכול וחלשתות ומאוד נהנים שם.
סיכום
ההחלטה להניח תפילין וללכת לשיעורי תורה הייתה צעד משמעותי בחיי. זה לא היה קל ולא תמיד מובן מאליו, אבל זה היה שווה כל רגע.
להבין את החשיבות של מסורת. ואני לא הולך לשיעורי תורה בשביל להיות דתי אני הולך כדי לשמוע צד אחר שלא שמעתי וגם החברים שלי הולכים לשם אז בכלל אני מאוד שמח ללכת לשם, ואני גאה במה שאני עושה, לא משנה באיזו דרך אבחר בעתיד.