מרבית שיטות הטיפול מכירות בהשפעת פעילות גופנית על הנפש בתהליך הריפוי
השפעת פעילות גופנית על הנפש הפכה בשנים האחרונות לעובדה מבוססת על מגוון עבודות מחקריות ועדויות והיא מקובלת כיום על כל זרמי הריפוי – מהרפואה הקונבנציונלית, דרך הנטורופתיה והדיאטטיקה הקלינית, ועד לגישות הוליסטיות מהעולם המזרחי.
גישות אלו רואות קשר הדוק בין גוף לנפש, ומתייחסות לפעילות גופנית לא רק כאל דרך לשיפור הכושר הפיזי, אלא כאמצעי חשוב לתמיכה באיזון רגשי, נפשי ותפקוד מנטלי.
הצהרה חשובה: המידע במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי, פסיכולוגי או מקצועי אחר.
לפני התחלת כל תוכנית אימון אשר מיועדת למטרות טיפול נפשיות ובריאותיות אחרות, יש להיוועץ באיש טיפול מתאים.
הגוף נע – והנפש מתייצבת השפעת פעילות גופנית על הנפש באופן כללי
פעילות גופנית סדירה משפיעה על הנפש במספר רבדים.
ראשית, היא גורמת לשחרור אנדורפינים – מוליכים עצביים המשפיעים על תחושת רוגע, מצב רוח חיובי וגם הפחתת כאב.
במקביל, השפעת פעילות גופנית על הנפש היא ממתנת את פעילות מערכת העצבים הסימפתטית (אחראית לתגובת "הילחם או ברח – Fight or flight").
היא מגבירה את הדומיננטיות של מערכת העצבים הפאראסימפתטית – זו שמעודדת רגיעה והתאוששות.
במישור ההתנהגותי, פעילות גופנית משפרת תחושת מסוגלות, תורמת לבניית שגרה בריאה, ויוצרת תחושת שליטה מחודשת.
כל אלו חיוניים במיוחד בתקופות של לחץ, עומס רגשי או תחושת תקיעות.
השפעת פעילות גופנית על הנפש במצבים בהם היא תורמת במיוחד
חרדה ומתח כרוני
השפעת פעילות גופנית על הנפש באה לידי ביטוי באופן מובהק במצבי חרדה ומתח.
לצד ההשפעות הביוכימיות, לפעילות גופנית תפקיד חשוב גם בהקניית תחושת שליטה במצבים שבהם אדם חש מוצף.
פעילות סדירה תורמת לויסות עצמי, מעודדת נשימה סדירה ומקטינה תגובתיות יתר.
גם מגע עם הסביבה – במיוחד בטבע – נמצא כגורם מפחית חרדה.
חשוב להדגיש כי פעילות אירובית, אך גם תרגולים איטיים כמו יוגה או טאי־צ’י, תורמים להורדת עוררות פיזיולוגית והעלאת תחושת הרוגע.
דיכאון מתון עד בינוני
השפעת פעילות גופנית על הנפש ניכרת גם בטיפול בדיכאון.
מעבר להיבט הכימי של הגברת BDNF, הפעילות יוצרת מבנה יומיומי של שגרה, מסייעת להוצאת האדם מבידוד חברתי וכך מובילה לשיפור בערך העצמי.
פעילות קבוצתית מלווה בתחושת שייכות – אשר עשויה להיות גורם משמעותי בהתמודדות עם תחושת ריקנות.
מחקרים מראים גם קשר בין פעילות גופנית לבין שיפור איכות השינה – שהיא גורם מרכזי ליציבות הרגשית של אנשים הסובלים מדיכאון.
השפעת פעילות גופנית על הנפש בשילוב עם פסיכותרפיה
כאשר פעילות גופנית משתלבת כחלק מתהליך טיפולי – ההשפעה מוכפלת.
ההנעה לפעולה מהווה יסוד מרכזי בגישות קוגניטיביות-התנהגותיות, והוספת מימד פיזי תורמת לחיזוק המוטיבציה, שבירת דפוסי הימנעות והנעה פנימית מחודשת.
השפעת פעילות גופנית על הנפש כאשר יש הפרעות קשב וריכוז (ADHD)
השפעת פעילות גופנית על הנפש מתבטאת גם בהפרעות נוירו-התפתחותיות כמו ADHD.
לצד השפעה על נוירוטרנסמיטורים, לפעילות פיזית יש תרומה גם להפחתת תנועתיות יתר וביצירת מבנה קשוב יותר.
פעילות הכוללת חזרתיות, קצב או משמעת עצמית (כגון אומנויות לחימה או פילאטיס) מסייעת בהכוונת הקשב ואף שיפור ביכולת ההתארגנות.
במקביל, ירידה ברמות לחץ פיזיולוגי תורמת לרגיעה כללית ומפחיתה התפרצויות אימפולסיביות.
פוסט-טראומה (PTSD)
השפעת פעילות גופנית על הנפש מקבלת משנה תוקף בהתמודדות עם טראומה.
מעבר לאפקט הפיזי, פעילות גופנית יכולה לשמש כמסגרת בטוחה שבה המטופל משיב לעצמו תחושת נוכחות ובקרה על הגוף.
שילוב של תנועה עם נשימה מודעת, למשל ביוגה טיפולית, מאפשר גישה עדינה לחוויות טראומטיות מבלי להציף אותן.
גם פעילויות סיבולת – כמו ריצה – מייצרות תחושת הישג אישי ומפחיתות עוררות יתר לאורך זמן.
השפעת פעילות גופנית על הנפש עם הגיל – דמנציה והדרדרות קוגניטיבית
במצבים של ירידה קוגניטיבית, השפעת פעילות גופנית על הנפש חורגת הרבה מעבר לתפקוד שכלי בלבד.
פעילות מותאמת תורמת לא רק לזיכרון ולריכוז, אלא גם להפחתת תסמינים נלווים כגון דכדוך, חוסר שקט ותחושת תלות.
שימור תחושת המסוגלות ותפקוד יומיומי עצמאי ככל הניתן – הוא גורם מכריע בשמירה על איכות חיים בגיל המבוגר.
כמו כן, יש עדויות לכך כי תרגילים קבוצתיים, אפילו של תנועה פשוטה, תורמים לשימור תחושת שייכות ומונעים בדידות.
פעילות גופנית ותנועה היא המפתח גם לאיזון נפשי
בין אם מדובר בהתמודדות עם דיכאון, חרדה, פוסט-טראומה או ירידה קוגניטיבית – ההשפעה של פעילות גופנית על הנפש היא עמוקה, מוכחת ונגישה לכל אדם.
אין צורך בהישגים ספורטיביים יוצאי דופן – מספיק להתחיל בתנועה עקבית, אפילו מתונה ומותאמת אישית כדי להרגיש שינוי אמיתי.
זוהי תזכורת לכך שהנפש אינה מנותקת מהגוף, ולהיפך – כל תנועה שאנו עושים יכולה לקדם איזון, רוגע ובריאות הוליסטית.
מקורות נבחרים:
- Asmundson GJG et al. (2013), Depression and Anxiety
- Blumenthal JA et al. (1999), Archives of Internal Medicine
- Gapin JI et al. (2011), Preventive Medicine
- Rosenbaum S et al. (2015), Psychiatry Research
- Erickson KI et al. (2011), PNAS